תקציר:

נכנסנו החודש להקליט סינגל חדש ל- Unleash The Pain בבארדו עם יונתן קוסוב. הלהקה המקסימה הזו עושה מלודיק מטאלקור (בוייב של KSE). ביקשתי מקוסוב (הטכנאי המוכשר שלי) לחפור לנו קצת על המיקרופונים/סטאפ שבחר לסשן. הפעם אמנע מלדבר על המיקס עצמו והשימוש שלי בכל ערוץ ונתמקד בסורסים עצמם (מקרופונים, הצבה וכו׳).

ברשותכם – אעביר את המקרופון לקוסוב:

טרום הקלטה:

טוב, אז עוד הרבה לפני ששמים מיקרופונים, אני תמיד בדעה שהדברים הכי חשובים בהקלטה הם הנגן, הכלי, והחדר שבו הוא מנגן. אני גם תמיד בדעה שכל כלי צריך להיות במצב הכי אופטימאלי שהוא יכול להיות בו ולכן ברגע שקבענו את הסשן יצרתי קשר עם גל (המתופף) ואמרתי לו שכל התופים צריכים לקבל עורות חדשים (עליונים ותחתונים), ובנוסף אמרתי לו איזה עורות לרכוש.

המחיצות והשמיכות מאחורי ולצידי התופים נועדו על מנת לייבש במקצת את המצילות בכלל, ואת ההיי האט והצ’יינה בעיקר, בכדי שימסכו כמה שפחות את הסנר במיקרופונים של החדר.



 

עורות:

לא הצלחתי אף פעם לגבש העדפה לחברה מסויימת מכיוון שכל כך הרבה אלמנטים מעצבים את הסאונד הסופי (נגן, מקלות, סוג התופים, כיוון התופים, חדר, מיקרופונים, פריאמפים, ממירים וכו’), ואני חושב שזה יהיה די יומרני מצידי לקבוע איזו חברה טובה יותר. בסופו של דבר Remo ו-Evans הן חברות מתחרות בעלות שם עולמי, וכמעט כל המתופפים בעולם משתמשים בהן. אם יש הבדלים ביניהם הם כנראה די זניחים וזו כבר הגזמה (אפילו לפדאנט כמוני) להתעסק בזה.

טאמים

בכל הנוגע למטאל אני תמיד אעדיף עורות כפולים ושקופים לטמים עליונים, ועורות שקופים בעלי שכבה אחת לתחתונים. אצל Evans קוראים להם G2 Clear (עליונים) ו-G1 Clear (תחתונים), אצל Remo קוראים להם Emperor Clear (עליונים) ו-Ambassador Clear (תחתונים).

קיק

אני סולד מהעורות שמגיעים עם כל מיני סוגים של Dampening כמו ה-emad של Evans וה-Powerstroke של Remo. הם באים להרוג את ה-sustain של התוף (שלרוב אכן מוגזם) אבל על הדרך גם לוקחים הרבה מהאופי והטון שלו. אני מעדיף להשתמש בעור Remo Pinstripe או ב-Evans EQ3, הם אומנם גם עורות שמקצרים sustain, אבל עושים זאת בדרך הרבה יותר שקופה. עור אחורי יהיה גם בסגנון ה-G1 או ה-Ambassador.

סנר

מכיוון שמדובר במטאל צריך עור ש”יחזיק מעמד” וגם יישמע טוב ופתוח ויגיב יפה ל-ghost notes וכל מיני ארטיקולציות. זה לא קל לשלב את כל התכונות הללו בעור אחד. בכנות לא קיימים עורות שעושים הכל, אבל סאונד זו מערכת של פשרות והולכים לפי סדר עדיפויות. אם ניתן למטאליסט עור דק לסנר, ואם הוא מתופף טוב שמכה חזק ולעניין, הוא יקרע אותו מהר מאוד, וגם אם לא, הוא לא יחזיק כיוון וכל שני טייקים נצטרך לכוון מחדש. ל-Evans יש את ה-G14 ואת ה-Hybrid, ל-Remo יש את הסדרה של ה-X (Ambassador and Emperor). ה-G14 וה-Ambassador X מיוצרים משכבה אחת עבה מאוד (אם אני לא טועה 14 מ”מ), מה שמאפשר לגוסטים ומכות חלשות לקבל קצת יותר חיים, ובאופן כללי אלה עורות עם סאונד יותר פתוח שאני בהחלט מעדיף. ה-Hybrid וה-Emperor X בעלי שכבות כפולות ועבות, ולא נראה לי שאף מתופף יצליח לקרוע אותם אי פעם ולא משנה כמה חזק הוא מכה. הם קצת יותר עמומים אבל יחזיקו מעמד לנצח. עם כל הקשקוש הזה בסוף הקלטנו עם Emperor רגיל כי לא היה במלאי שום עור מאלו שרציתי…

סנר תחתון

צריך עור שקוף ודק (3 מ”מ). Evans Snare Side, או Remo Ambassador Hazy Snare Side.

סנר רשת

יש כל מיני גדלים, מ-16 עד 30 אם אני לא טועה, עדיף שיהיו לפחות שני גדלים זמינים בסשן לכל מקרה שהוא.

באולפן כיוונתי את העורות עד שנשמעו לעניין, זו עבודה שלוקחת זמן אבל אין חשובה ממנה. אני ממליץ לכל להקה שנכנסת לאולפן להשקיע בעורות חדשים ולהביא Drum Tech או לעבוד עם טכנאי שיודע, לפקח על עניין כיווני התופים. התוצאה תהיה טובה יותר, המיקס יהיה קל יותר, והמתופף יתרכז רק בנגינה.

יואב ביקש כיוון די נמוך לסנר. השתמשתי גם ב-3/4 מונג’ל שחתכתי ל-6 חתיכות קטנות כדי להשתלט על ה-ring. אני אוהב סנרים פתוחים ומהדהדים, האוברטון שנשאר לא מפריע לי בכלל, אם כבר להפך. חוץ מזה ככל ששמים יותר מונג’לים, גאפות, וכו’ הורגים את התוף, זה לא רק הסאסטיין שנאבד.

בקיק יש כרית קטנטונת. אין צורך לשים כריות ענק וספוגים בתוך הבייס דראם, זה רק מזיק. הכל טמון בבחירת תוף נכונה, עורות, וכיוון טוב. על שני הטמטמים אין מונג’לים. על העור האחורי של הפלור שמתי שני חלקיקי מונג’ל קטנטנים כדי לקצר אותו בקטנה.

בחלק זה של המאמר נעבור, נדבר ונקשיב לכל מקרופון/ערוץ שקיבלתי למקסס וכמובן נשמע מקוסוב על כל אחד מהם ומה הסיבה שהחליט להקליט איתם.

כל המיקרופונים הוקלטו flat (ללא איקיו וקומפרסורים) עם הפריאמפים של הקונסולה שבברדו (SSL 4000G) למעט הערוץ דיסטורשן. הממירים הם ה-192 וה-96 של Avid מהדור הישן. שעון אטומי של Antelope אחראי על ה-clock.


קיק / בייס דראם.

קיבלתי ארבעה ערוצי קיק – PZM, IN, OUT ו- Room כשלכל אחד פונקציה משלו:

קיק PZM – במטאל אני תמיד משתמש ב-Shure Beta 91 בשביל ה”קליק”.

קיק פנימי – Audix D6. זה המיקרופון העיקרי שמייצר את רוב התמונה של הקיק. הוא ברייט אבל לא קליקי מדי, ויש לו יופי של “בעיטה” בנמוכים.

קיק חיצוני – Soundking. לא חברה ידועה, אני אפילו לא יודע מה הדגם, ובאופן כללי לא הייתי סומך על חברות אודיו שלשם שלהן מוסיפות תוארי מלוכה, אבל אני מכיר אותו זמן רב והוא מתפקד נהדר בתור קיק חיצוני. מדובר במיקרופון מנורה עם דיאפרגמה רחבה שמספק יופי של סאבים למקרה הצורך במידה ויידרש במיקס.

קיק אמביאנס – זוג 57 הממוקמים נמוך. מגדילים מאוד את הקיק ונותנים לו הרבה פאנץ’ וקצת יותר “אורך”.


סנר.

גם כאן קיבלתי ארבעה ערוצים. שני סנר עליון, אחד תחתון ואוברהד:

סנר עליון דינאמי – Audix i5. מיקרופון סטנדרטי מאוד במטאל ולסנר בעיקר. זו חלופה אידיאלית ל-57 הסטנדרטי מכיוון שהוא דוחה זליגות (בעיקר מההיי האט) טוב יותר, והוא יותר אגרסיבי מה-57.

סנר עליון קונדנסר – Shure sm81. אני לרוב משתמש בסיגרים של נוימן (km על סוגיו). בסשן הזה הייתה בעיה טכנית עם הנוימן שהיה באולפן ולכן השתמשתי ב-81. תפקידו של הקונדנסר הוא בעיקר להביא טופ אנד שהדינאמי לא מייצר (מעל 15K) ובאופן כללי סאונד יותר מאוזן. השילוב בין הדינאמי לקונדנסר מייצר סאונד סנר “אינטנסיבי יותר”.

סנר תחתון – AKG 414EB. סנר תחתון, מה יש לומר?

סנר אוברהד – Shure sm7b. תפקידו בעצם לאזן את תמונת הסטריאו של התופים ו”למרכז” את הסנר.


מצילות.

היי האט – AKG 451

רייד – AKG 451.
צ’יינה – Share sm7b. אני לא יודע למה, אבל זה המיקרופון הכי טוב בעולם לצ’יינה.

ספלאש – AKG 451.
אוברהדס – DPA 4015. מיקרופוני בוטיק נהדרים של חברה מעולה. נורא מאוזנים עם top end עדין, מספקים יופי של presence ותמונה, שווים כל שקל.


אמביאנס/חדר.

חדר אחורי (מאחורי המתופף) – Royers sf24. בקונפיגורציית בלומליין (XY כאשר שני המיקורופונים ב-figure 8). תפקידם לדמות את מה שהמתופף שומע.

חדר רחוק – זוג 87.

חדר דיסטושן – Geffel um82. הולך ל-1176 עם האינפוט עד הסוף, all buttons in mode, אטאק הכי איטי שיש (עדיין מהיר בטירוף), רליס הכי מהיר שיש. את כמות הדיסטורשן אני מכוון עם הגיין והאאוטפוט של ה-SSL. אני עושה את זה בצורה הזאת כי אני מת על הסאונד של האינפוט של ה-1176 ומעדיף לדסטרט ככה במקום להרים מלא גיין או אאוטפוט ב-SSL. סאונד הכי טוב בעולם שלעולם לא משתמשים בו. עם זאת, חשוב לציין שבסגנון הזה יש המון מצילות ולכן קימפרוס כ”כ קיצוני של החדר יישמע מחורע לגמרי וייחרב את המיקס. במקרים כאלה השימוש העיקרי בערוץ שכזה הוא לשימוש בסאמפלים. במסגרת ההקלטה לקחנו דגימות מהתופים, אם יואב ירצה, יוכל להשתמש בדגימות ולהשתמש שם בערוץ הזה בצורה חופשית הרבה יותר.

חדר דיסטורשן – סמפלים בלבד:

המרחק בין הסנר ל-3 האוברהדים הוא 1.20 מטר. המרחק בין הסנר ל-87’s הוא 3.60 מטר.

האזינו לכל הערוצים:

תודה לכולכם, מקווה שאהבתם, נהניתם וכמובן – הבנתם 🙂

שאלות, טענות ובקשות נא לשלוח ל- contact@yoavefron.net
שלכם, יואב אפרון

This post is also available in: heHebrew