תקציר:
את קוסוב הכרתי לראשונה בהקלטות תופים לאלבום הראשון של Distorted Harmony, איי שם בסוף 2010. הוא עבד באולפן ההקלטות בארדו ושימש לנו כעוזר טכנאי. התמזל מזלי ובשנה וחצי האחרונות, הגאון הזה הפך למנטור ולחבר ועל כן, אני שמח וגאה להציג בפניכם את אחד מטכנאי ההקלטות והמיקס הטובים ביותר שאני מכיר.

1. קוסוב, ספר לנו קצת עליך?

היי, שמי יונתן קוסוב, בן למשפחה בה כמעט כולם מוזיקאים קלאסיים במקצוע. כמוהם, גם אני התחלתי במוזיקה קלאסית בנגינה בפסנתר, ולמעשה נכנסתי לעולם של מוזיקה מודרנית בגיל מאוחר מאוד, עם או בלי קשר לעזיבת הנגינה. אחרי הצבא ניסיתי לחזור לנגן כמה שנים אך גיליתי לצערי שהשנים שהפסדתי בנגינה, בטכניקה ובהתפתחות משמעותיות מכדי להוציא לפועל את מה שיש לי בראש, ושיידרשו ממני שנים של אימון והתמדה, מה שלא תאם את המציאות, לא הכלכלית ולא הפרקטית. מכיוון שהיה ברור לי שאת המוזיקה לא אוכל לעזוב לעולם, נדדתי לעולם הסאונד והחלטתי ללכת על זה עד הסוף ובכל הכוח. בעקבות נסיון לימודים לא מוצלח באחת המכללות בארץ ולאחר שהבנתי שהלימודים די דומים בכל המכללות בארץ, החלטתי שעדיף ללמוד בחו״ל. חסכתי כמה שנים וטסתי ללימודים ב-SAE London שם קיבלתי את כל הכלים הנדרשים ומעבר. חזרתי לארץ, התמזל מזלי והתחלתי לעבוד מיד באולפני ברדו הנהדרים, שם קיבלתי במה, התפתחתי והתקדמתי מהר מאוד, עבדתי כמעט עם כל האומנים המוכרים בארץ, עד שהגעתי למצב שיכלתי לפתוח אולפן משלי, אולפן ברמה שלא תבייש אף חדר מיקס והקלטה בעולם, הלא הוא אולפן D במתחמי Jaffa Sound Arts. הסיבה העיקרית שלשמה פתחתי את האולפן היא כדי להתמקד יותר בלהקות והרכבים בז׳אנרים שאני אוהב (רוק ומטאל על סוגיו) וכדי לאפשר להם מחירים הרבה יותר הגיוניים מאשר המחירים שנאלצתי להציע במסגרת העבודה באולפן גדול כמו הברדו.

2. מה הדבר הראשון שאתה עושה כשאתה מתחיל לעבוד עם אומן/מפיק ומדוע?

הדבר הראשון שאני עושה במסגרת השיחה הוא לנטרל את ההיבט הכלכלי שנלווה לעבודה. כסף, בייחוד במדינה שלנו, הוא המכשול העיקרי של להקות והרכבים מקומיים, להן לרוב אין גב כלכלי. אני לא אוהב שאומנים מסתכלים על שעון כשהם מנגנים, באותה מידה שאני לא אוהב לדבר עם להקה 5 שעות על החזון והשאיפות שלהן, ולגלות בסוף שאין להן כלום כסף להשקיע. אני מעדיף להוציא את האלמנט הזה מהתקשורת כמה שיותר מהר, כדי שנוכל לדבר ולהתפקס רק על מוזיקה, בלי שזה ישב לאנשים בגב המוח. לאחר מכן נדסקס על כל ענייני העבודה, אקשיב לסקיצות/דמואים, נחליף רעיונות, נחשוב על שיטת עבודה, נקבע לו״ז ונצא לדרך.

3. בניגוד למפיק, טכנאי הקלטות ומיקס בד״כ מקבל הערות ועושה את העבודה ללא יותר מדיי אינטרקציה עם הלקוח. האם ומתי לדעתך, ״תפקידך״ הוא כן להתערב בתהליך וכיצד?

אלא אם כן קיים מפיק שזהו תפקידו הרשמי מלכתחילה, בין אם הוא חבר בלהקה או מפיק חיצוני, וכולם תמיד מחפשים את האישור שלו לכל דבר שמתנגן, אני אתערב מעט. אם במסגרת העבודה היחסים יהיו קרובים וטובים אז ארשה לעצמי להתבטא יותר. ברוב המקרים זה לא הקייס, ואני בהחלט מתערב ומדבר הרבה במהלך הסשנים כדי לכוון ולפקס את הלהקה, גם מבחינת נגינה, וגם מבחינת ראיה לעתיד מבחינת המיקס. אני כדרך חיים עובד רק עם אנשים שיש לי וייב טוב איתם, שהכל זורם. גם מכיוון שזה כיף, וגם מכיוון שהמוזיקה תמיד תישמע ותנוגן יותר טוב כשכל האווירה מסביב חיובית ומשוחררת. בהרבה מקרים אני מגיע למצבים שבהם אני ממש רודה באנשים שאני עובד איתם אבל מכיוון שהוייב טוב, הביקורת מתקבלת בהבנה ובצחוק והטייק הבא אכן יותר מוצלח.

4. כיצד אתה מתכונן להקלטות?

אני יותר אתעסק בלהכין את ההרכב להקלטות. לצערי קיימת מודעות יחסית נמוכה בארץ לאיך כלים צריכים להישמע עוד הרבה לפני ששמים עליהם מיקרופון. אני אבוא לכמה חזרות של הלהקה כדי לראות איך המתופף מנגן ובמידת הצורך, להסביר לו שהקלטה זה עולם אחר מנגינה בחזרה או הופעה. איך מפזרים מצילות, כמה מצילות, הקרבה שלהם לסנר ולטמטמים, הכיוון של התופים וכו׳. נדסקס גם על השכרה של תופים במידה והסט והסנר של המתופף פחות מתאימים לסאונד שיש להם בראש. בסופו של דבר זה כל מקרה לגופו. אני אנסה לגרום למתופף לאתגר את עצמו כמה שניתן כדי להביא אותו במצב אופטימאלי להקלטות, אך רק עד גבול מסוים כמובן. נגן צריך להרגיש בנוח, אבל אין סיבה שלא יתאמץ כדי להביא את ה-best מההקלטה. כנ״ל לגבי בס וגיטרות – סטאפים, מיתרים, מגברים, בוקסות, פדאלים, וכו׳. לגבי שירות זה מאוד משתנה, אני חייב להגיד שאני הכי פחות מקנא בזמרים/זמרות. אלא אם כן הם בעלי יכולות ובטחון עצמי גבוהים מאוד, הסיטואציה של הקלטה בעצם שמה אותם במערומיהם, כששומעים אותם והם שומעים את עצמם בבידוד וכל החוסר שלמות שבשירה שלהם יוצא החוצה בצורה כל כך ברורה ומוחשית. זה לא כיף, וצריך להיות מאוד רגישים לסיטואציה. כל זמר שונה מהאחר וצריך לעשות התאמות כדי לגרום לו להרגיש הכי בסדר שהוא יכול להרגיש. יש את כל המובן מאליו, שזה לבחור מיקרופון טוב ולעשות באלאנס אוזניות טוב, ויש את המעבר, כל הנוגע לתקשורת ואווירה, דברים קטנים שיקלו על הזמר/ת ולא יגרמו להם לחשוב מהרגע הראשון על כל הדברים שלא עובדים ולא חלקים. כמו להכין מראש קנקן עם מים (לא קרים מדי), בלי תאורה חזקה מדי, לנקות את הפופר כדי שלא יסריח מהבן אדם ששר לפני, לדאוג לטמפרטורה נעימה, להכין את הבאלאנס אוזניות מראש, להכין את המיקרופון מראש, לדאוג שיעשו חימום לפני שבאים לאולפן, לקשקש לפחות 10 דקות רבע שעה על הא ועל דה לפני הסשן כדי שיתרגלו למקום, יחשבו קצת פחות וישתחררו, הרבה דברים קטנים שעושים הבדל גדול.

5. מה הדבר (או שניים) החשוב ביותר בהקלטות מבחינתך?

מוכנות של ההרכב. שלב הפרה פרודקשן הוא כנראה השלב החשוב ביותר בתהליך. אלא אם כן מדובר במוזיקה שמבוססת על אילתור והשראה של הרגע, כל נגן שנכנס לאולפן צריך לדעת בדיוק מה הוא הולך לנגן ומתי, והוא צריך להתאמן בצורה מוגזמת לבד ועם הלהקה כדי להגיע למצב הזה. לפרה פרודקשן איכותי אין חסרונות, הוא מפקס את ההרכב, חוסך זמן וכסף מתהליך ההקלטה ומונע ריבים וויכוחים מיותרים במהלך הסשנים. אחד הדברים החשובים ביותר מבחינתי הוא לעבוד נורא נורא מהר ולהתחייב כמה שיותר, גם לסאונד וגם לטייקים. ככל שהתהליך נמרח יותר כך איכותו יורדת, האש והתשוקה שהלהקה התחילה איתן את התהליך הולכות ומתחלפות בבאסה ויאוש ובסוף מגיעים למצב שכבר אין אנרגיה וכוח להתעסק יותר עם המוזיקה, זה מצב נוראי ואסור להגיע אליו. אני לא רואה שום סיבה שבעולם להקליט מיליוני טייקים ולבחור אח״כ, זה לוקח הרבה זמן ואנשים מתחילים להתבאס על כך שכל הזמן הזה עולה להם עוד כסף (שאכן מיותר). צריך להקליט עד שנשמע ומרגיש טוב. ברגע שנשמע ומרגיש טוב מתחייבים ועוברים הלאה. זה נכון גם לגבי מיקסים. מיקסים טובים לוקחים מעט זמן (כמה שעות בודדות), לא יום שלם, ולא ימים שלמים. ככל ששוקעים בהם יותר, מאבדים פרופורציות ואובייקטיביות, והתוצאה סובלת. מוכנות ופרה פרודקשן איכותיים יימנעו את כל זה, אני מפציר בכל להקה להשקיע בזה את המקסימום.

6. הקלטות תופים; תאר לנו את הסטאפ האידאלי מבחינתך.

הסטאפ האידיאלי מבחינתי מורכב ממתופף מעולה שסגור על התפקידים שלו, מכוון תופים (אלא אם כן המתופף יודע לכוון מצוין), סט עם עורות חדשים ומצילות שנבחרו בקפידה ומתאימים לסאונד שיש ללהקה בראש, וחדר מאוזן שמתאים לשירים שמקליטים. אני באופן אישי אוהב חדרים גדולים לכל הכלים ובייחוד תופים. לייבש חדרים גדולים תמיד אפשר אם צריך אבל גודל קשה לייצר מחדרים קטנים.

7. גיטרות – דיירקט או ריאמפינג ומדוע?

גיטרות זו סוגיה גדולה ואני לא חושב שיש דרך אחת נכונה. יש יתרונות וחסרונות לכל שיטה (דיירקט עם מדמים, דיירקט ואז ריאמפינג, או פשוט להקליט כמו פעם). כשמקליטים דיירקט מנוטרל איזשהו אלמנט של חיות ושמחה שנוצרת כשגיטריסט שומע את הגיטרה שלו דרך מגבר מנורות בן זונה שמרעיד את החדר. אני רואה את זה בעיניים של הגיטריסטים (והבסיסטים), ואין לי שמץ של ספק שהם מנגנים עם יותר אנרגיה ושמחת חיים כשיש ווליום בחדר. מצד שני, מדובר בסורס שקשה עד בלתי אפשרי לערוך, ובימינו רוק ומטאל מודרני נוטים להיות כל כך טייט, שלא ניתן להגיע לתוצאות כאלה ללא עריכה אגרסיבית. לכן הכל תלוי במוזיקה ובגישה של הלהקה ואיך הם רוצים להישמע. אם הוייב הוא רוקנרול פתוח ונושם ורוקד וזז, אז אני לא אראה שום סיבה להקליט דיירקט. אם מדובר במטאל יותר מודרני שגם נורא מאתגר נגינתית, עדיף ללכת לכיוון הדיירקט, לערוך ולעשות ריאמפינג אח״כ. בכל מקרה, אני מתנגד ללהשאיר את כל הסאונד בס וגיטרות במימד הדיגיטאלי, לטעמי זה צריך לעבור ריאמפינג כדי שיהיה אשכרה סאונד שעובד דרך מנורות אמיתיות ומרעיד חלל מסוים דרך בוקסא בת זונה, ושייקלט ע״י מיקרופונים מגוונים ופריאמפים שונים שיתנו צבע וינטרלו את חוסר החיים הטבעי הקיים בכל סוג של הדמיה.

8. לכולנו יש את הסשן הקלטות הזה שאנו גאים בו. ספר לנו על האחד (או שניים) שלך.

לפני כמה חודשים התחלתי לעבוד עם עומרי אגמון (מהגיטריסטים הטובים בעולם לדעתי, בלי הגזמה, ובלי חנופה) על אלבום הסולו שלו. הקלטנו תופים בברדו עם 4 מתופפים שונים (דקל דביר, רון אלמוג, יהב ליפינסקי ותומר צדקיהו), כל אחד קיבל כמה שירים, שכרנו סט נהדר אבל כל אחד מהמתופפים הביא את הסנר והמצילות שלו. עומרי נתן לי לעוף על עצמי ולעשות מה שבא לי, גם מבחינה טכנית (מיקרופונים, קומפרסורים וכו׳) וגם מבחינת התקשורת עם המתופפים מבחינת כיווני התופים. זה בדיוק מה שעשיתי והתוצאה הייתה מדהימה. אני כבר ממש מחכה לכך שהאלבום הזה יצא וכולם יוכלו לשמוע. חויית הקלטה נוספת וייחודית שהייתה לי הייתה בעצם רצף של סשנים בהם הקלטתי את האלבום הראשון של מארינה מקסימיליאן (האלבום באנגלית). מעולם לא התהפכה לי הבטן כששמעתי בן אדם שר ככה. היא פשוט לא אמיתית.

9. בעולם אידיאלי, טכנאי מיקס יקבל ערוצים ערוכים (ואפילו מופקים) למקסס, לצערנו, לרוב זה לא קורה, ואנחנו רגילים לקבל קבצים לא ערוכים או ערוכים למחצה. תאר לנו כיצד אתה עורך? למה אתה מקשיב?

אני עורך ידנית הכל ואף פעם לא מקשיב לקליק. יש הרבה ניואנסים בנגינה של כל כלי שדורשים התייחסות, זה לא מספיק רק לקחת כל מכה או פלאק של מיתר ולשים אותו על הגריד, צריך להתחשב בהרבה גורמים. הגורם העיקרי הוא המוזיקה. יש הרבה מקרים שבכלל לא דורשים עריכה, ואנשים רק חושבים שכן כי הם כל הזמן מקשיבים עם קליק ושומעים את הפלאמים בין הקליק לנגינה אבל אם מורידים את הקליק זה בכלל לא נשמע כאילו זה לא יושב או לא טייט. צריך להרגיש את המוזיקה ולפעול לפי מה שמרגישים.

10. כשאתה עובד עם מפיק, מה הדבר הכי חשוב מבחינתך לפני שמתחילים מיקס?

אוודא כיוון כללי ואבקש 4-5 רפרנסים שונים של להקות שונות כדי להבין מה מרגש את הבן אדם. בכל מקרה המוזיקה בדרך כלל מאוד ברורה ומכתיבה לאן המיקס צריך ללכת.

11. אנחנו ברוק ובמטאל (לצורך העניין). מה הדבר הראשון שאתה עובד עליו כשאתה מתחיל מיקס?

בדיוק כמו שעושים פרה פרודקשן להקלטות כך צריך לעשות פרה פרודקשן למיקסינג. זה נושא שלטעמי הרבה מדלגים עליו ומשלמים עליו בריבית לאחר מכן. קודם כל אסדר את הערוצים בצורה שיהיה לי נוח ואינטואיטיבי לעבוד (סדר, צבעים, ניתובים פנימיים, וכו׳), לאחר מכן אעבור ערוץ ערוץ וכלי כלי כדי לוודא שאין קליקים ותקלות של עריכות, עורך במידת הצורך את מה שדורש עריכה (תמיד יש עוד משהו שדורש עריכה!), מסדר פיידים (אני משתמש בפיידים גם בצורה יצירתית במקום אוטומציות כדי להכניס דינאמיקות קטנות במהלך השיר), בודק את השירה (טיים ופיץ׳), ומתחיל כבר לעשות EQ לערוצים שאני שומע בהם בעיות ותדרים שאני יודע שיחרפנו אותי אח״כ. ככה כשאני כבר ב-mode של מיקס ואני פותח ערוצים, אני לא אשתגע מכל מיני תדרים מזעזעים שיעיפו אותי מפוקוס, ואוכל להמשיך לעבוד בכיף על המיקס. אני ממליץ לכל מי שממקסס להשקיע הרבה זמן בפרה מיקסינג, זה חוסך זמן, טרחה ושומר עליכם בפוקוס במהלך המיקס.

12. תאר לנו מה סדר העבודה שלך כשאתה ניגש למיקס. תופים תחילה? גיטרות? שירה?

אני בדרך כלל ארצה להגיע קודם כל למצב שכל האלמנטים שב-center יושבים ומתנהגים יפה אחד עם השני, שזה לרוב קיק סנר בס ושירה. באיזה סדר? בסגנונות מאוד כבדים בהם רוב הפוקוס הולך לכלים אתחיל עם תופים ובס, ואז אתקדם לשירות וגיטרות, סינטים וכו׳. בשירים יותר רוקנרול ו/או ״איטיים״ יותר סביר שאתחיל עם שירה, בס, ואז תופים וגיטרות.

13. מה מבחינתך הדבר הכי חשוב שהאומן צריך לדעת/לעשות כדי שתוכל למקסס את השיר שלו בצורה הכי טובה?

בעצם כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו מוביל לזה. לא באמת אפשר לחפף אף אחד מהתהליכים, אחרת התוצאה לא תהיה אידיאלית. יש הרבה דרכים וצורות לעבוד, חלקן עולות יותר, חלקן עולות פחות. אבל אין תחליף לשיר טוב, עיבוד ותזמור נכונים, פרה פרודקשן איכותי, והקלטה ועריכה שמתבצעת ע״י איש מקצוע מנוסה שגם יודע לכוון ולהעיר כשיש צורך. ברגע שתוציא אחד מהפרמטרים האלו מהמשוואה, תקבל מיקס פחות טוב, ו/או פחות אורגני שנשאר נאמן למוזיקה (לדוגמא אם הלהקה מקליטה לבד או עם טכנאי לא מקצועי, סביר להניח שלא תהיה ברירה במסגרת המיקס להחליף את התופים בטריגרים ו/או להשתמש ב-DI כדי לייצר סאונד ממדמים בבס ובגיטרות. אלה פעולות שמיד מנטרלות אלמנט גדול מאוד מהסאונד של הנגן, שזה הכלי והחדר, ומאותו רגע הוא כבר לא לגמרי נשמע כמו שהוא הוקלט).

14. מתי מבחינתך המיקס גמור או במילים אחרות – מתי תרגיש בנוח לשלוח את המיקס ללקוח?

משהו כמו שעה אחרי שאני מתחיל לזוז בכיסא 😉

15. מה הכלי/ציוד (אנאלוגי או דיגיטלי) הכי אהוב עליך?

אין. באמת שאין. אני אסתדר עם כל קונסולה, SSL או Neve או וואטאבר, ואני אסתדר גם עם פרו טולס וכמה פריאמפים וקומפרסורים ו-EQs ראנדומאליים, ואני אסתדר גם עם כל מיקרופון בלתי נודע שתזרוק לי. זה חשוב, אני לא אומר שלא, אבל בסולם של מה יותר חשוב לי – מוזיקאי טוב, כלי טוב, וחדר טוב, לעומת ציוד הקלטה, אני תמיד אקח את המוזיקאי והכלי והחדר. אין לזה תחליף לעולם, ומבחינתי זה 90% מהסורס. אם זה לא קורה, גם אם יהיה לי ציוד בחצי מיליארד דולר, שום דבר לא יעזור. ולכן כל הדגשים שלי הולכים לזה עם כל בן אדם או להקה שאני עובד איתם.

16. טכניקה ״סודית״ שתרצה לשתף?

המממ, אני חושב שיש כמה דברים שקשורים לעריכות שאני עושה ואחרים לא. אלה דברים שיותר קל להראות מאשר לדבר עליהם באויר, אבל כבר ציינתי בסעיף 11 שאני משתמש המון בפיידים כדי להכניס דינאמיקה לכל ערוץ. אני יכול להגיד גם לכל מי שמתעסק בעריכת שירה, שאני עושה במלודיין הכל, גם תיקוני פיץ׳, גם תיקוני טיים, גם תיקוני ווליום, וגם de essing. אני ממליץ מאוד לכל מי שמתקן שירות, להפריד את הנשימות וה-sibilants מהתוים שהזמר שר לפני או אחרי. קודם כל, כך תוכלו לעשות דיאסינג ולשלוט על ווליום נשימות. דבר שני, מכיוון שאין תוכן הארמוני (פיץ׳) לנשימות ו-sibilants, מה שבעצם יקרה הוא שאם תזיזו את התוים שבאים לפני ו/או אחרי, הם יקחו איתם למעלה או למטה את הנשימות וה-sibilants, ויגרום להם להישמע מוזר. אני חושב שזה אחד הדברים העיקריים בהם בעצם ״מגלים״ לעולם שהטייק שירה אכן עבר תיקוני פיץ׳. זה קצת עבודה, אבל שווה את זה, ויוצר ערוץ שירה שזורם וחסר תופעות לוואי (אלא אם כן הזמר/ת ממש מזעזע/ת and then all hope is gone 😉

17. לסיכום, מה המסר החשוב ביותר שהיית רוצה להעביר ללהקות/אומנים ומפיקים מתחילים?

אני אסתכן פה בקצת ביקורת, ואני מניח שיהיו מספיק אנשים שלא יאהבו לשמוע את זה – אבל אם אתם מוזיקאים עם חלום, ויש לכם להקה עם חומרים שאתם מתים לשחרר לעולם, ולהופיע מלא ולצאת לטורים, זה לא יקרה אם לא תוותרו על מותרות. אתם צריכים להיות אבסולוטיים ומחוייבים לחלוטין להחלטה שלכם ליצור מוזיקה ולהתעסק אך ורק במוזיקה בחייכם. אם אתם שוכרים דירה במרכז תל אביב, אוכלים מלא בחוץ, יוצאים לבירה 3 פעמים בשבוע, טסים להופעות ופסטיבלים פעמיים בשנה, ודואגים שלעולם לא תישארו בלי מה לעשן, כנראה שסדר העדיפויות שלכם עקום, או שאתם לא לגמרי כנים עם עצמכם. אנחנו חיים במדינה מאוד קשה, שלא תומכת מי יודע מה בתרבות, שרוב התושבים בה חיים מהיד לפה ושרוב ההורים לא יכולים לתת גב אין סופי לילדיהם. אז אין ברירה, וחייבים להתפשר על החיים, אבל על המוזיקה? לא. תשקיעו בה זמן, תשקיעו בה כסף ותעשו מה שנדרש כדי לשחרר לעולם את מה שיש לכם להגיד בצורה הכי טובה שאתם יכולים. אל תמהרו להיכנס לאולפן אם חסר לכם כסף לעשות את זה כמו שצריך. תתאזרו בסבלנות, תחסכו, תתכננו היטב את התהליך, גם מה שיבוא לאחר ההקלטה (ארט, יח״צ וכו׳), קחו הכל בחשבון. מוזיקה משחררים פעם אחת לעולם, אתם לא רוצים להתחרט אח״כ שחיפפתם או שהתפשרתם כי לא תוכלו להקשיב לזה לעולם, ואם אתם לא יכולים להקשיב לעצמכם, אז למה שמישהו אחר יקשיב לכם? ראיתי את זה קורה all over the place, be different! אם אתם להקה לפני איפי או אלבום ראשון ואין לכם מפיק, אז קחו מפיק! ואם אתם לא יכולים להרשות לעצמכם מפיק, תדאגו לעבוד עם טכנאי מנוסה שיוכל להדריך אותכם לפני ובמהלך התהליך. תנטרלו כל אלמנט של אגו ביניכם לבין עצמכם וביניכם לבין מי שאתם עובדים איתו, אם הוא מנוסה יותר ויש ביניכם וייב טוב, תסמכו עליו ותנו לו להוביל אותכם.

את קוסוב אתם יכולים למצוא בפייסבוק וכמובן באולפן שלו Jaffa Sound Arts.

אהבתם? אנא שתפו.

יואב אפרון.

This post is also available in: heHebrew