תקציר:

את יוסי, כמו כולם, הכרתי דרך אורפנד לנד. בשנה האחרונה, התמזל מזלי להכיר אישית ולעבוד עם בן אדם מקסים שהיה מוכן לתמוך ולעזור. תענוג לי לשתף אתכם בחוכמה, בידע ובנסיון של אחד המוזיקאים הגדולים והמנוסים בארצנו.

1. יוסי, למרות שרובנו מכירים אותך, ספר לנו עליך?

אהלן – שמי יוסי סאסי, גיטריסט, מלחין ומפיק מוזיקלי. ממייסדי אורפנד לנד ומלחינה הראשי לאורך הדורות. מפיק אלבומים לאומנים שונים ברחבי העולם (אפריקה, אירופה, מדינות ערב וגם בארץ), מרצה להפקה ותעשיית המוזיקה במספר מסגרות, כותב מוזיקה לסדרות ב HBO, עובד על מוזיקה לסרט הוליוודי ועוד. הוגה כלי הבוזוקיטרה (שילוב ייחודי של בוזוקי, גיטרה חשמלית וגיטרה אקוסטית בגוף אחד). מעל 5 שנים מוביל את יוסי סאסי בנד, הרכב פרוג-רוק אוריינטלי אקלקטי למדי הכולל כמה מהאנשים הנחמדים והמוכשרים ביותר שפגשתי: בן עזר – גיטרה, אור לוביאניקר – בס, שי יפרח –תופים, ספיר ג’י פוקס – שירה ורועי פרידמן על כלי הקשה. בגדול, מרגיש לרוב בר מזל ואף פעם לא משועמם 🙂

2. האלבום החדש שלך Roots and Roads נכתב, עובד והופק על ידך. בוא נדבר תחילה על תהליך הכתיבה. כיצד ניגשת ליצירה, מה היה מקור להשראה?

האלבום החדש ‘Roots and Roads’ הוא אלבום האולפן השלישי של הרכב הסולו שלי, ונכתב, כמו קודמיו, בהשראת אירועי השנתיים שקדמו לו. דברים כמו לידת הבת השלישית שלי, ההחלטה לעזוב את מפעל חיי באורפנד לנד, המוות של שני חברים טובים בטרם עת ובנסיבות לא קלות לעיכול, שבץ מוחי שעבר אבא שלי והותיר אותו 100% נכה ועוד. חומר לסרט לא קל, בסה”כ. אז אירועים להשראה לא היו חסרים, כמו שאתה מבין. תוסיף על זה שאני לא פולני במוצאי, כך שאין לי כלים מובנים להתמודד עם כל זה ללא המוזיקה.

3. טרום הפקת האלבום – סקיצות. עד כמה אתה נכנס ויורד לפרטים הקטנים בהכנת הסקיצות? מה יהיה (היה) בסקיצות מלבד רעיונות בסיסיים, ריפים וגרוב. אם תוכל גם לספר לנו גם על הכלים בהם השתמשת בטרום הפקה (אמיתיים ווירטואלים) ומדוע.

לפני שאענה, חייב לאמר שאני קורא את סדרת המאמרים כאן והיא מעניינת מאוד – ממליץ לכולם לחזור אחורה לראיונות קודמים! לגבי טרום-הפקה – אני חסיד גדול של פרה-פרודקשן, חושב בשכבות ואוהב לעבד מראש, חודשים ארוכים ואף מעל שנה לפני שנכנסים לאולפן. כל הפרה-פרודקשן קורה באולפן הביתי שלי, Simplyossi, בו עברו אומנים ואלבומים רבים וטובים, בחדר הצנוע הזה ☺ אני מלחין הרבה וכל הזמן יש לי רעיונות, פראזות מדליקות, מקצב מעניין. הנה “סוד” קטן: אני מלחין אקוסטי תמיד. אין לי גיטרה חשמלית מחוברת בבית. זה עוזר לי לחוש ניואנסים קטנים ולשמור על החיות וההרמוניות העשירות של המלודיות ללא מניפולציות חיצוניות לטבע. אני מקליט את הרעיון בצד וממשיך לחיות. קורה שריף כלשהוא מטריד אותי, אני עוזב הכל וכותב שיר שלם, ואז קולט שעברה יממה שלמה, לא אכלתי לא התקלחתי ולא שמתי לב שכולם כבר בבית ☺ אבל בעיקר כשאשר יש לי יום פנוי אני נסגר באולפן ופשוט מקליט הכל, את כל השכבות: אני עובד עם קיובייס, מקליט גיטרות\בס אמיתיים ישירות (direct לכרטיס) בעיקר מתוך הרגל אבל גם לשמור על סאונד גנרי ופשוט, לא להתקבע על סאונד גיטרות\בס בסקיצה. אני כותב ומקליט גם תפקידי תופים ושירה, ברמה שאם תשמע את הסקיצות לעומת כל אלבום זה יישמע מאוד קרוב לשירים הסופיים. *אבל* – ויש כאן אבל גדול – בכדי להנות מהכישרון המטורף שקיים בהרכב, הכל פתוח לשינויים: אור לוביאניקר כותב ומשנה חלק ניכר מתפקידי הבס, רוב המעברים (fills) בתופים נכתבים ע”י שי וגם חלק מהמקצבים, רועי פרידמן כותב ומביא איתו חלק גדול מתפקידי הPercussion, ובן כותב את הסולואים שלו כמובן. גם ספיר מביאה את עצמה ומשנה את הפראזות בהתאם. בצורה הזו קל לי לתקשר את החומר החדש ללהקה, אבל הביטוי האישי של כל מוזיקאי מורגש בתוצאה הסופית.

4. כיצד השתנו (אם בכלל) הסקיצות כשאר ניגשתם להקלטות?

בד”כ השירים לא משתנים באופן תהומי מהסקיצות. יותר מזה – רוב הגיידים במהלך ההקלטות עצמן הם בעצם ערוצי הסקיצות. מה שכן נוטה להשתנה זה BPM של קטע מסוים בשיר, למשל, או קטע מסוים בשיר שעשינו עליו “חריש עמוק” ויצא משהו אחר לגמרי. בנוסף, עיבודים לתפקידים מסוימים כמעט תמיד פתוחים לפרשנות הנגן – אני אוהב לשמוע את הדעה של כל מוזיקאי על התפקיד שהוא מנגן. אם יש לו רעיון טוב אני רוצה לשמוע אותו. בסופו של יום, גם אם המלודיה\מקצב הגיעו במקור ממני, הנגן הזה הולך להיות אחראי לו עוד הרבה שנים קדימה, בהופעות וכו’, אז חשוב לי לדעת איך הוא היה ניגש לזה.

5. ספר לנו על התהליך טרום הקלטה – חזרות, סשנים וכו׳, כיצד התנהלתם ומה היה לך כמפיק האלבום חשוב וקריטי.

לפני ההקלטות העברתי לחבר’ה את הסקיצות להתרשמות בבית. כל פעם שהיה שיר חדש העברתי אותו, לא 12 שירים במכה אחת. מה שחשוב לי כמפיק זה לעבוד על השיר מכמה זוויות בכמה אנסמבלים – נכנסים לחזרות ומנגנים את החומר יחד, כל פעם בהרכב אחר: טריו בס-תופים-אני, הרכב של ארבעה (2 גיטרות בס תופים), מפגש נטו עם הבסיסט אור, מפגש גיטרות עם בן וכיוצ”ב. ההפרדה הזו עושה טוב לדיוק של החומר ומאפשרת לי להתמקד כל פעם ברכיב אחר בשיר. יעיל יותר לשמוע כל טאץ’ של Kick, לטייב כל נגיעה בבס ולעבוד על סגנון פריטה מסוים עבור פראזה מסוימת כאשר מזקקים אותם מהתמונה הגדולה, ואז כאשר חוזרים לאחר מכן לנגינה בהרכב המלא, התוצאה נשמעת WOW. הסט המצרפי של שינויים קטנים עושים גדולה. אציין שלמרות שאני מאמין בלדייק את התוצאה, אני משתדל להשאיר אותה “נושמת” עד הרגע האחרון – אני אוהב להפתיע את עצמי. רעיונות טובים מגיעים לפעמים בחזרות, לפעמים בהקלטות עצמן. לא נשאר מקובע. אבל בד”כ פועלים בצורה מסודרת ומדייקים את השירים לכיוון הסקיצות.

6. סאונד רית׳ם סקשן? טרום או פוסט הקלטה?

אני משתדל שהסורסים יישמעו קרובים לסאונד שאני צריך כבר בהקלטה עצמה, לכן עובדים על סאונד תופים עבור כל שיר בנפרד (סנייר אחר, מצילות שונות), סאונד מגברים ספציפי לשיר או תפקיד וכיוצ”ב. עבודה כזו מאפשרת לי להקליט\למקסס במקביל, כלאמר לא באמת “למקסס” בזמן ההקלטה, אלא להתכוונן כבר לסאונד הכללי, לתמונת הסאונד המתהווה. תמיד אשמור נתיב פתוח לערוך את סאונד הרית’ם סקשן לאחכ (להשאיר overtones חופשיים בסנייר, להקליט בס DI נקי וכיוצ”ב), אבל מעדיף לשמוע באוזניים תוצאה קרובה לאן שאני שואף אליה כבר בשלב הסורסים.

7. מה הדבר (או שניים) החשוב ביותר בהקלטות מבחינתך?

הדבר הכי חשוב הוא מוכנות הנגן. עם כל השאר מסתדרים 🙂 וברצינות, אנחנו בעידן שבו יש כל כך הרבה כלים וזמן לערוך ולשנות דברים, לפני במהלך ואחרי. הפרמטר של עד כמה הבנאדם מגיע מוכן וניגן את התפקידים בבית הוא הכי קריטי עבורי. את ה Mojo של המוזיקאי, הווייב של הבנאדם, את הקסם הזה אני חייב ללכוד, אז כמה שהתפקידים יושבים באוטומציה וב”רקע” של החשיבה של המוזיקאי המבצע, ככה ניתן להנות ולנגן הכי into it שאפשר. מה שאני אתאמץ אחכ בסיבוב כפתורים ומניפולציה דיגיטלית אפשר לחסוך בקלות בכך שכל אחד פשוט מגיע 100% מוכן ל 100% ביצועים. עם כל הדיגיטליות, זה הכל אנשים בסופו של יום. וקפה. ובמבה. וחומוס טוב. ועישונים, למי שצורך גילגול. ו.. אוקיי, אבל הבנת מה הכי חשוב 🙂

8. הקלטות תופים; על מה הלכתם בהקלטות לאלבום? מה חיפשת ואיך כמפיק תרגמת את זה למתופף וכמובן לטכנאי הקלטות?

תופים זה כמובן חלק קריטי בהקלטות. תופים חשובים לי מאוד, אני חי ונושם תופים, ובכלל, אם לא הייתי איש של כלי מיתר, בטח הייתי איש של קצב. הגרובים והתבניות הריתמיות חשובות לי לא פחות מהמנגינות עצמן, אם לא יותר, לעיתים. טכנאי ההקלטות שלי מזה מספר שנים הוא לירון שפר, הוא התאום המשלים שלי בכל מה שקשור בסאונד. הוא שד על פרוטולוס וביצועיסט מפחיד על קונסולת ה SSL האנלוגית של Jaffa Sound Arts. לירון ואני חברים בנשמה ובהפקה, הוא חלק בלתי נפרד ממה שקורה באולפן. האלבום כולו הוקלט ב Jaffa ע”י לירון, למעט קטעים מסוימים שהקלטתי בבית והבאתי איתי. מבחינת המתופף – כאן הכי חשוב לי שהנגן ירגיש בנוחות מירבית לבצע את התפקידים שלו. יכולתי (והצעתי) להביא לשי יפרח המתופף שלנו כל סט בעולם – אבל הוא העדיף להקליט עם הסט שלו מהבית, Premier Genista. אני לא אאפשר להביא כל סט שהוא, למשל סט ג’אז עם סאונד “קטן” שלא מתאים לז’אנר בכלל, אבל במסגרת הגמישות האפשרית חשוב לי שלנגן יהיה הכי נוח בעולם לבצע הכי טוב. אני דואג מראש שיהיו מספר Snares במהלך ההקלטות – חלופות של Maple, ברזל וכו. כמו כן תמיד טוב שיהיה Ludwig Black beauty בשליפה. דואג למספר חלופות למצילות – מצילות גדולות, קטנות, כמה שיותר. מקסימום לא משתמשים, אבל יש בחירה ואפשר להתאים את הsustain והצבע של כל מצילה בהתאם לאיך היא מצלצלת במיקס הכללי של הסט תופים. בודק ומכוון סאונד תופים לפני ובמהלך שיר במידת הצורך. מביא טכנאי תופים כשצריך (עמי בורנשטיין עושה את התפקיד הזה אצלנו כבר די הרבה שנים). מחליטים על “תמונת סאונד” לסט לפני כל טראק. סנייר מתחלף, מצילות מתחלפות הרבה פעמים בין טראק לטראק. המתופף יקבל הרבה הערות תוך כדי נגינה במידה וזה לא מנוגן כמו שצריך, אבל ככה זה. מתופפים הם הילדים שלעיתים יוצא לי להראות להם tough love, כי אכפת לי. אם אני לא אהיה קשה איתו, איך הוא יידע שאני אוהב אותו? ☺ מי שמכיר אותי טוב יודע שאני אדם “רך” ונעים הליכות, אבל בדרכי הרגועה אני דואג שדברים יתבצעו כמו שאני חולם אותם.

9. כ- Guitar Freak, תאר לנו כיצד הגעתם לסאונד באלבום; כמה מגברים בדקתם וכמה הקלטתם? איזה מגבר ולמה התאים לבוזוגיטר המיוחדת שלך וכמובן – לייב או ריאמפינג ולמה?

יש מגבלת טקסט כאן? חח ☺ טוב, תשמע. תראה. בקצרה, גיטרה זה כמובן הכלי נגינה העיקרי שלי, למרות שאני חוטא בקלידים, מבצע שירה וכו’, אבל זה הכלי איתו אני מבטא את עצמי הכי רחב והכי שלם. יש לי מעל 40 כלי מיתר בשני בתים (אצלי ואצל הוריי) ואני מנגן על 17 סוגים שונים שלהם –  באלבום אני מנגן על חלק ניכר מהרשימה, לרבות צ’רנגו, סאז, צ’ומבוש, עוד מצרי, בוזוקי, בוזוקיטרה (לא אותו דבר – ושתי בוזוקיטרות שונות עם מנעד אקוסטי שונה) ועוד, בנוסף לגיטרות חשמליות (6 ו 7 מיתרים), אקוסטיות, קלאסיות וכיוצ”ב. יש גם גיטרות hybrid מוזרות שיצרתי – כמו Semi-fretted (הסולו ברקע ב Stronger than ever). אז סהכ האולפן צריך לאכלס מעל 20 גיטרות ומגברים שונים למשך תקופת ההקלטות, מה שיצר תערוכה קטנה בכניסה ל Studio A ביפו במשך הפרויקט. המגבר העיקרי שלי הוא ENGL Invader 100. בתור אומן חסות של החברה, אני עובד עם המוצרים שלהם ונהנה מכל רגע. נכון – התחום הולך למחוזות אחרים במקביל למגברי המנורות הקלאסיים (מחוזות די מדהימים ואיכותיים, יש לציין, גם פלאגינים ומדמי מגברים איכותיים, ומוצרים כמו קמפר ודומיהם), אבל אני בינתיים נשאר סאקר אולד-סקול של מגבר מנורות חם וטוב. מה אומר? יש לו range  דינמי הכי אמיתי שיש. הוא מגיב בדיוק למה שאתה עושה, לטוב ולרע. אין לו auto-tune, אין לו אלגוריתמים שמיישרים קו. אי אפשר לעבוד עליו. בתור אדם של אמת והרבה ערכים, זו כנראה הסיבה שאני עדיין נצמד אליהם. אבל אני לגמרי מעורה בהתפתחויות, והיו מספר פרויקטים שהקלטתי בכל דרך אפשרית. ב”שורשים ודרכים” האלבום האחרון הלכתי על בלנד של ENGL יחד עם מרשל JCM 800. בהרבה מקרים השתמשתי רק ב ENGL, אבל לרוב התפקידים לקחתי במקביל את שני המגברים, עם 2 מיקרופונים לכל מגבר, ויצרנו בלנד של הערוצים. היו גם פדאלים מעורבים פה ושם, לרבות Soldano GTO כדרייב שנותן עוד טאץ’ מעניין. אני מקליט לייב וגם לוקח סינגל DI – תמיד. למה? ראשית – למה לא? שטח אחסון כבר לא יקר כמו פעם, גם ב 96.6 ו 24 ביט ☺ שנית – לעריכות זה קסם. מקל על העניינים, רואים ברור יותר את הגל. שלישית – אם בא לי (ולעיתים בא לי, תלוי בליבידו הסאונד שלי), עושים ריאמפינג. ריאמפ זה מזמן לא מילה רעה, ורבים וטובים עובדים איתה (בעיקר “פסי ייצור”, כמו Fascination street של ינס בוגרן ידידי אשר בשבדיה). אבל לרוב זה הסאונד לייב האורגני שהקלטתי.

10. הקלטות שירה. ספר לנו על התהליך, ברמה האומנותית והטכנית. מהחימום ועד לעריכות.

עשר קוים של סבלנות ירדו לעולם. השירה לקחה תשע. עם הקו הבודד האחרון מתמודדים יתר הכלים בהצלחה, ועדיין השירה רוצה את העודף שנשאר להם מהקו הבודד ההוא ☺ וברצינות רגע, להקליט שירה זו אומנות, רצופה בידע מתחום הפסיכולוגיה, נשימות נכונות, מה לשתות\לאכול ומה לא, קצרה היריעה מלהרחיב בנושא כדי למצותו. יצא לי להקליט זמרות\זמרים בשפות שונות בכל העולם – ממארינה מקסימיליאן (מלכה!), דיאנה גולבי (מלכה!) וכו וכו ועד לזמרים אפריקאיים במוזמביק בשלט רחוק (מדג’ג’ה האלוף!!). באלבום הנוכחי אנו מקליטים ארבעה זמרים בעיקר (מלבד מקהלות וזמרי ליווי) – זאהר זורגטי, אח וחבר, סולנה האגדי של Myrath (שהקליט בפריז, חי בתוניס), דיאנה Any-take-is-great גולבי (המלכה הבלתי מעוערת של הטייקים המופלאים בכל שעה ביממה), ספיר ג’י פוקס שלנו (אחת הזמרות הורסטיליות ביותר שיצא לי להכיר ונתנה ביצועים מדהימים באלבום החדש) וגם אני עושה קולות פה ושם. סתם, האמת שהשירה שלי משתפרת, אני מרגיש את זה וזה תהליך בהתהוות, אבל אף פעם לא התייחסתי לעצמי כ”זמר”. יחד עם זאת, יש קטעים שאני מרגיש שאני מגיש הכי נכון. במיוחד בתור כותב הטקסטים (האישיים במיוחד, לעיתים). טכנית תמיד טוב שיהיה ניומן 87 באזור, או דומים לו, למרות שיצא לנו להקליט עם טווח רחב של קונדנסרים בעבר. פעם הייתי לקוח מיקרופון ספציפי לתפקיד ספציפי, היום אני מבין שעם EQ ומשחקים אחרים אפשר לאלץ כל סורס להיות גדול, מצומצם, קרוב, רחוק, מה שבא לי בעצם, כמפיק. אז פחות פדנט על זה. גם כאן, הכי חשוב שהמבצע\ת יהיו ב Zone, רגועים ומוכנים לבצע, לא לחוצים מדי ומשוחררים מהטקסט ככל שניתן. אין קלישאות בתחום, זה באמת הכלי הכי מאתגר, הקול האנושי. לגבי עריכות – עריכות ידניות. יאפ, Ride-ים ידניים לכל אורך הטייק. לא מסתמך על קומפרסיה לאורך כל הדרך, מעדיף לעבוד לאט ולבחור מילה מילה, להגביה\להוריד הברה –הברה. הדרך הארוכה היא הכי קצרה כשזה בא לעריכת שירה, כי ככה זה בזימרה. אם צריך נגיעה auto-tune בלי הגזמה – עושים.

11. לפני שנעבור לשלב הבא, תן לנו איזה טיפ (או שניים) מקצועי שיעזור לנו בהקלטות.

בתחום הטיפים הגנריים אין לי משהו לחדש כאן, רק לחדד את המובן מאליו: תדאגו שיהיו מיקרופונים טובים באזור – הרשימה ארוכה מכדי לפרט, אבל מי שרוצה מוזמן לשלוח לי הודעה בפייס או במייל הרשמי ואשלח לו רשימה של מיקרופונים שהשתמשנו בהם. וכמובן צריך לזכור שבדור ה A2D הכרטיס והPre-amps שאתם עוברים דרכם מעצבים המון מאיכות הסורס, אז זה אחלה להקליט בבית הכל בערך, אבל תשקיעו בPre טוב, או כרטיס טוב, או כרטיס מעולה עם Pre מעולה. הכי חשוב – תבואו מוכנים. שכל אחד ידע לנגן מצוין את התפקידים שלו.

12. כמפיק האלבום, כמה hands on היית ואיך זה התבטא במהלך המיקסים?

אנחנו חיים בדור שמאפשר לך לעשות מספר תפקידים במקביל, שזה דבר נפלא. הדיגיטיזציה של המוזיקה עזרה להוריד מחסומים בהרבה תחומים של הקלטה ועריכה של סאונד, ורבים המוזיקאים היום עושים מניפולציות סבירות פלוס על סורסים, וטובלים ידיהם בעיצוב הסאונד. בעבר היתה חציצה ברורה, אתה או נגן או איש סאונד. או מפיק מקצועי או נגן חובב. פחות גם וגם. היום – לטוב ולרע, רבים מאיתנו גם וגם. לכן כמות ה hands-on שלי על ההגאים של הקונסולה, המחשב ויתר הציודים בשרשרת תלויה בפרויקט. יש פרויקטים שאני מאוד hands on, הן במהלך ההקלטות והן במיקס. יש לי הבנה טובה של תחום הסאונד והציוד הנלווה, באופן טבעי, אחרי שעברתי מהקלטות בסוף שנות ה 80 תחילת 90 בפורמטים אנלוגיים לחלוטין ועבודה עם 2-inch, אחכ לחצי אוטומציה וכיום לDAW מלא. במקרה של “Roots and Roads” עבדתי עם אחי שהופרד ממני בלידה עקב בלבול בעגלות בבית החולים, לירון שפר, שבאמת קטונתי. לירון טכנאי סאונד מנוסה והוא כל כך טוב בעבודה השוטפת עם Protools ו SSL, שממש אין לי צורך להיות מעורב מדי. אני כן עוקב אחרי כל מה שמתרחש, ונותן את דעתי כשצריך. אני אומר – אם יש מישהו יותר מקצועי ממך בחדר במה שנדרש לעשות – פשוט תשב בכסא שלך ותתמקד בערך המוסף שלך ברגע זה. שמישהו אחר ינגע בשולחן עם הכפתורים. זה יעיל יותר ונכון יותר. אין כאן מקום להוכחת יכולות או אגו, אלה דברים שאסור להיכנס אליהם אף פעם. גם כשאני ניגש לקונסולה או לציוד מסוים זה רק אחרי שאני רואה ושומע שהאדם “על ההגאים” כרגע לא מגיע לתוצאה הרצויה מבחינתי, ואז אין לי בעיה להתערב hands on. כי למרות שהתהליך צריך להיות כיפי ומשוחרר מבחינתי, עדיין, אותי מענינת התוצאה. מעבר לכך, באמת שלא חסר לי מה לעשות(!) בפרויקט הקלטת האלבום – אני מקליט את כל תפקידי הגיטרות, חלק ניכר מהשירה וכיוצ”ב, פה לוגיסטיקה, שם ציוד חסר, ההוא צרוד, להיא המונית לא הגיעה, הטקסטים לחוברת לא מוכנים, רעיה (המנהלת שלי) שולחת מיילים עם בקשות מוזרות כי היא מוזרה…(סתם, היא פשוט היא. זה בא עם החתולים). קיצר, לא משעמם לרגע.

13. תאר לנו כיצד ניגשתם למיקס, מה הדבר הראשון שעבדתם עליו ומדוע?

באלבום החדש בעצם “ראף-מקססנו תוך כדי תנועה”. הכוונה היא שמאחר והקלטנו, ערכנו ומיקססנו ברצף את כל האלבום (סגרתי כחודש ימים ב Jaffa Sound Arts וגרתי במקום, Literally), עבדנו באופן מצרפי שאיפשר לנו תמיד להיות בתוצאה קרובה למיקס. כל סורס השתלב ישר בתמונה מתגבשת לאיטה, ערוכה ברובה. משלב די מוקדם בסורסים תמיד היינו במצב של “ראף מיקס” כלשהו, כלאמר בכל רגע נתון כמעט יכולתי לתת כמה נגיעות בכמה ערוצים, לזרוק לימיטר על הכל ולהוריד Rough Mix לשמיעה. עדיין, כשסיימנו סורסים ישבנו למקסס כמו שצריך. איפסנו כפתורים ו- Faders והתחלנו לעבוד מסודר, תוך הישענות על סורסים ערוכים וקרובים למצבם הסופי. תחילה עשינו תופים – יש כמה גישות למיקס. מודה שאני מתחבר לשתיים עיקריות (ומאוד מנוגדות, אבל שתיהן עובדות) – אחת שמתחילה מהשירה ובונה הכל סביבה, והשניה שמתחילה מהתופים, ובונה שכבות בהדרגה – בס, גיטרות וכו. לי אישית קל יותר לשים סאונד תופים בתמונה לפני הכל, כי באמת תופים נוגעים בכל כך הרבה תדרים, הrange הוא רחב מאוד – מKick ועד מצילות, המיקס של סט התופים משפיע על כל רכיב אחר כמעט שתזרוק לתוך המיקס אחכ.

14. מתי הרגשת/ם שהמיקס גמור ולמה?

אף פעם חחח. סתם, האמת – כשנגמר הכסף. סתם – האמת? תשמע, זה אמנות. זה מוזיקאים. אף פעם זה לא באמת גמור. אני למדתי מגיל צעיר יחסית שאם לא אומר לעצמי שהגברת השמנה שרה, היא אף פעם לא תשיר. אז צריך בשלב מסוים שהכל נשמע לך טוב – הכל יוצא החוצה לטעמך, הכל ברור, האוירה שבנית עליה קורית – שם צריך לעצור. שלא תבין לא נכון – פתחנו מיקסים והיו לנו גרסאות מיקס לילה ומיקס בוקר, ולבטים עד הרגע האחרון. אבל הטיפ הכי טוב שלי לסיים מיקס זה דדליין. הכי טוב לשים תאריך להגשת המאסטר לייצור, עבור הפצה. ואז אין משחקים, אתה מסיים אלבום, ומכניס אותו לדפי ההיסטוריה. תהיה בטוח שגם היום הייתי משנה (כמעט) כל מיקס קודם בכל אלבום קודם (כמעט), אבל חלק מהעניין זה לשחרר ולהמשיך הלאה ליצירות הבאות. מיקס זו נקודה לא סופית בזמן, בה הבטנו עמוק לנפשנו ובעוז רב אמרנו לעצמנו: “חלאס אחי. תעשה Bounce. נזמין סלט?”

15. טיפ מקצועי, מה הדבר החשוב ביותר שהיית מייעץ ממליץ עליו כשאר ניגשים למיקס?

מי שטרח בערב שבת, ימקסס בשבת. למעט שומרי השבת, שימקססו בצאת השבת. הכי חשוב לבוא למיקס עם סורסים טובים, או לכל הפחות עם חלופות סורס טובות (DI סינגל, מספר מגברים שהוקלטו, בס שהוקלט גם מגבר נקי\גם DI\גם סורס עם דרייב – חלופות). אם דאגתם לסורסים טובים, מכאן תהיו יצירתיים. מעבר לזה – וכאן בא הקסם של היצירה – מיקס זה השלב בו אתם עדיין יכולים להשפיע על השיר לחלוטין – לקחת אותו למקום מרגש שלא ציפיתם. נגיעת דיליי מגניבה בזנב של הסולו? בוא ננסה. ריוורב הפוך על הסנייר בקטע האמביאנטי ההוא באמצע? למה לא – בוא נבדוק מה זה עושה. תעופו. תפרחו.

16. מה הכלי/ציוד (אנאלוגי או דיגיטלי) הכי אהוב עליך?

דבר אחד? מממ.. קשה לבחור. וואלה אני יש לי טעם יקר וזול, בו זמנית. נגיד – SM57 חובה בכיס, מצד שני – מוניטורים ATC כמו שיש בJaffa (“פילוני” \ זאזא לשעבר), וקונסולת SSL אנלוגית, כמעט כל סדרה תעבוד (רצוי 3000). תמיד אעדיף אולפן עם Yamaha NS-10 בתור המוניטורים הנוספים לרפרנס. הם נוטים להשמיע את האמת, ללא תלות במבנה החדר והאקוסטיקה. בסה”כ, בתחום האולפנים אני מסתדר כמעט עם כל מה שיש, ואוהב להתנסות בדברים חדשים. סתם כהערה צדדית, בLive אני קצת יותר בררן, למשל מגיע עם המיקרופון שירה שלי (Sennheiser e935) כי אני יודע איך אני נשמע עליו במדויק, בנוסף לשיקול הבריאותי.. (“one two…אפצ’י.. סורי אני אחרי שפעת רצינית.. one two..”) ☺

17. לסיכום, מה המסר החשוב ביותר שהיית רוצה להעביר ללהקות/אומנים מתחילים?

ללהקות צעירות זה עידן מרתק להקליט ולהפיק בו מוזיקה, כל כך הרבה חופש ואופציות. ההמלצה החמה שלי היא לנסות להבין מתי החופש הוא אשליה ומתי אתם באמת לא צריכים עזרה. אני מקבל פניות מאומנים ברמה שבועית בערך עם דמואיים מכל העולם, בקשה לחוות דעה, לעיתים פניה עם רצון שאפיק אותם או אעשה איתם משהו אחר. חלק מההרכבים הללו נשמעים מאוד מגובשים ובאמת ש”חבל לי” להתערב שם. חלק בהחלט יכולים להרוויח מעבודה מסודרת על עיבודים, תמונת סאונד וכו’. ההמלצה שלי – אל תבלבלו את עצמכם בכח – נכון, זה עוזר להכיר כלים ומעולה שאתם יכולים להקליט בבית חלק או רוב או כל הכלים, אבל הכי חשוב – תתרכזו במוזיקה. פשוט תהיו פאקין הכי טובים שאפשר בלהיות אתם. אם יש אדם אחד בלהקה (לא צריך יותר, אפילו רצוי שלא יותר מאחד! חחח) שמבין בעריכות וסאונד ויש לו את העניין הזה, זה טוב לזרום עם זו ולהשאיר את הכל קורה “בבית”, אבל אם אתם מרגישים תקועים או לא לגמרי שם, ובכלל מנסים לעבור מ”טוב” ל”מדהים” – מפיק יכול לעזור לעשות את זה. קחו מישהו שמבין את הסגנון היטב, או לחלופין – בראייה של “השלמת חסרים” – מישהו שיכול לתת לכם משהו שאין אצלכם. למשל, חלשים בגרובים? עבדו עם מפיק שידוע בהפקות רוויות גרוב (בסיסטים הם כאלה, לעיתים קרובות). החומר נשמע טוב אך הסאונד הכללי לוקה בחסר, לטעמכם? דברו עם מישהו שדווקא מצטיין בסאונד ומיקסים (רבים בוחרים לצאת לחו”ל בקטע הזה וחבל, כי יש כל כך הרבה טכנאים מוכשרים בארצנו). העיבודים לא משהו? דברו עם יואב ☺ שמעתם משהו שאהבתם? תבדקו מי הפיק וצרו איתו קשר, תבררו. אנחנו בדור שקל יחסית להגיע לכולם. מעל הכל – פשוט תתמקדו בלעשות מוזיקה מעולה, כי לנו כמוזיקאים יש אחריות עצומה על מצב הרוח של האנושות, במיוחד בתקופות סוערות אלה. כמו שנאמר: כל המציל נפש אחת באמצעות שיר בודד כאילו הציל את העולם כולו. האמינו לי, לעולם לא תדעו כמה נשמות הצלתם. גם לא בעידן המחובר. קחו אחריות על התוצר, ושימו דדליין. כי להכל בסוף יש דדליין, בין אם הוא ביומן או לא ☺

המון תודה ליוסי על המידע החשוב והמרתק ששיתף איתנו.

ואם אהבתם – אנא שתפו
יואב אפרון

This post is also available in: heHebrew