תקציר:

סקארדאסט (Scardust), להקת הפרוגרסיב מטאל הישראלית מקליטים אלבום (ריליס) שני – וזה הזמן המושלם לענות על 17 שאלות על הקלטה, ההפקה, הנגינה וכמובן – המוזיקה מאחוריו.

1. סקארדסט, ספרו לנו עליכם?

יואב: קודם כל, הלהקה מורכבת היום מנועה גרומן בשירה, ידין מויאל על הגיטרה, ינאי אבנט על הבס, אלקס (עם ק’!) על הקלידים ואנוכי על התופים. זה הרכב הלייב שלנו. יש חבר נוסף שלרוב לא נמצא על הבמה אבל כן נמצא מאחורי הקלעים, בעיקר בכתיבה וגם בחזרות ששמו אור דידי. סקארדאסט בעצם התחילה מאור ונועה שכתבו מוזיקה כפי שהם דמיינו אותה ואהבו אותה, גדולה מהחיים, ללא גבולות וללא מעצורים. כך נכתב פרויקט אחד שבסופו של דבר נגנז ולא יצא מהמחשב אל עולם הנגינה. לאחר מכן החליטו להקים להקה, התחילו לכתוב מוזיקה שאפשרי לנגן בהרכב של חמישה אנשים (סוג של) והתחילו לחפש נגנים. אור החליט בשלב זה שאינו מעוניין להופיע על הבמה ולהישאר בעמדת הכתיבה בלבד. ככה התחלנו לנגן ביחד בערך לפני 3 שנים כשרק הקלידן היה אחר, ליאור גולדברג. התחלנו לעשות חזרות, התחלנו להופיע (עם מקהלה קטנה של 4 אנשים) והקלטנו את האיפי שלנו “Shadow”. לאחר מכן אור ונועה שקדו נמרצות על כתיבת האלבום השני שאותו אנחנו מקליטים בימים אלו ממש ובו ישנם גם שירים שנכתבו על ידי חברי להקה נוספים בניגוד לאיפי שהיה חומרים שלהם בלבד.
נועה: עבורי סקארדאסט היא הבייבי שלי, להקת פרוג מטאל, חברת הפקות, ומשפחה.

לפני שנכנס להקלטות האלבום החדש, בואו ניגע תחילה בתהליך הכתיבה, היצירה וטרום ההפקה

2. תארו לנו כיצד אתם כותבים, בונים ומעבדים שיר חדש.

נועה: זה משתנה משיר לשיר. את רוב החומר לאיפי והאלבום כתבתי יחד עם אור דידי. דינאמיקת הכתיבה בינינו היא תופעה הזויה וספק אינפנטילית של בריינסטורם אינסופי הדדי כזה שמניב המון מוזיקה ביחסית מעט זמן. בדרך כלל אחד מאיתנו מכין סקיצה מאוד ראשונית שברוב המקרים בנויה על מלודיה של ליד, הרמוניה ואולי ריף של גיטרה/פסנתר. בדרך כלל בשלב הזה כבר יש גם כיוון לליריקה. יחד אנחנו יושבים ומפתחים אותה לכדי שיר או יצירה, שאנחנו מקליטים ישירות לקיובייס כסקיצת מידי שנשמעת כמו פסקול למשחק מחשב גרוע מהניינטיז במקרה הטוב. החבר’ה מקבלים אותה ולומדים אותה, ואז בחדר החזרות היא מקבלת רוח חיים. שם גם כל אחד מהם יכול לשים את האינפוט שלו, והסקיצה המכוערת הופכת לשיר של Scardust. אז זה מה שקורה לרוב, אבל אין באמת חוקים. למשל יש כמה שירים ששאר חברי הלהקה כתבו, יש שירים שרק אור כתב או רק אני כתבתי ופשוט עובדו יחד. כל מקרה לגופו 🙂 בשורה התחתונה – לי באופן אישי, כשמדובר בכתיבה, מאוד חשוב לכתוב מסביב לליד (בין אם הוא השירה, הגיטרה, המקהלה, התופים ברגע מסוים…) כלומר הליד הוא הדבר הראשון שהאוזן תימשך אליו ולכן הוא הדבר הראשון שצריך להכתב, או לפחות כך יש להתייחס אליו.

3. עיבוד נכון, חכם ויפה קריטי לכל שיר ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בפרוגרסיב מטאל. כיצד אתם מעבדים את השירים? ומתי מבחינתכם שיר מוכן ואפשר לעבור לבא?

ינאי: העיבודים נסגרו לכל השירים ברמת הסקיצה במחשב, לעתים רחוקות עשינו שינויים בחדר החזרות ואלה היו שינויים קטנים, עוד לא קרה שהשיר הגיע לניגון הלהקתי כשבעיני מישהו הוא “לא גמור”. בעיני צריך לנסות את זה בעתיד 🙂

4. האם במהלך הכתיבה ו/או העיבוד אתם כבר יודעים איך ומה הולך לבוא בהקלטות ואפילו באלבום? כלומר, האם המקהלה (למשל) היא פאקטור מראשית התהליך או שזו מתווספת בהמשך?

ינאי: שיר מוקלט כמו שנוגן בלייב למעט לפעמים שינויים נקודתיים (למשל סולו גיטרה אחד וסולו בס אחד נכתבו במעמד ההקלטה…)
יואב: לגבי התופים, בחומרים של אור ונועה זה נע בין 40 ל70 אחוז שאני אנגן מה שהם כתבו, וכל השאר זה או להביא אינרפטציה לשטויות שהם שמו במידי או לכתוב ממש תפקידים ולקבל הערות מאור או משאר ההרכב בחזרות.
לגבי Out of Strong, שזה שיר שידין כתב בתקופה שגרתי איתו בדירת שותפים, אז מדי פעם היינו יושבים ביחד ומסדרים את התופים שהוא כתב בצורה כזו שכשהשיר היה מוכן, אז הוא היה כבר עם התפקיד תופים הסופי שלו.
לגבי המקהלה – תפקידי המקהלה נכתבים כבר ברמת הטיוטה של השירים.

5. מה למדתם מעבודה על האיפי הראשון שלכם Shadow ואיך זה בא לידי ביטוי בעבודה על האלבום הראשון המלא שבדרך?

יואב: למדנו שכדאי לעשות תהליך פרי פרודקשן מלא יותר, ולא רק כתיבת החומרים במלואם במחשב וחזרות עליהם והקלטות לייב מחזרות והופעות.
התכוננו באמצעות תהליך פרי פרודקשן ארוך, בו הקלטתי בסטודיו שלי תופים לכל השירים וכך כל אחד הקליט בתורו לאחר מכן, ככה שבעצם הקלטנו את האלבום כמעט פעמיים. פעם בהקלטות ביתיות חלקים מאוד גדולים מהחומרים, ועוד פעם באולפן. כמובן שעל זה נוספות הקלטות של חזרות והקלטות של הופעות שנותנות לנו אינפוט לגבי הטיינטנס שלנו ובקרה על התנגשויות בתפקידים.

6. אני מבין שכמו האיפי, גם האלבום עליו אתם עובדים הוא הפקה עצמית. ספרו לנו על ההתנהלות שלכם ברמת ההפקה וכמובן, מדוע בחרתם ללכת בדרך הזו ולא לשכור מפיק.

ינאי: חושב שלא הרגשנו שחסר לנו (הלהקה + הטכנאים שהקליטו אותנו יונתן קוסוב ויונתן ברק) ידע שנחוץ להפקת האלבום.
יואב: אני חושב שקודם כל, ברמת ההפקה המוזיקלית אין לנו צורך במפיק. רוב החומר נכתב כיצירה מושלמת שהתיקונים בה הם ברמת מגבלות טכניות של נגינה ומדי פעם איזה תיקון הרמוני קטן או איזה ברייק או קיק שנשמעים לנו עדיפים תוך כדי חזרות. 
ברמת הפקת האלבום, אני אישית הקלטתי כבר כמה אלבומים וEP-ים ואני מכיר את התהליך די טוב.
כל אחד מאיתנו יודע את הרמה הנדרשת ממנו להקלטות ויש לכל אחד ניסיון לא מבוטל בהקלטות ביתיות וגם באולפן.
האמת, שהייתי שמח אם היה מפיק שהיה מלווה את כל התהליך במבט חיצוני ובעיקר מבחינת סאונד, אבל אנחנו סומכים על עצמנו וגם בעלי מגבלה תקציבית כלשהי בסופו של יום.

7. סקארדסט מבחינתי היא להקה מגה אפית עם פלטה עצבנית של שכבות. תארו לנו כיצד ניגשתם (ועדיין) להקלטות האלבום. כיצד חילקתם את הזמן והעבודה ברמה הטכנית (כולל הטכנאי) והאמנותית.

ינאי: רוב השכבות בעיבודים מבוססות על נגינת הרכב חי בתוספת מקהלה ורביעיה וככה ניגשנו לזה גם בהקלטה. התחלנו מתופים בברדו ואז התפצלנו להקלטות של בס גיטרה וקלידים בבית (בס וגיטרה אצל ידין דרך קמפר, קלידים מידי ואודיו דיגיטלי במקביל). תוך כדי שאנחנו עובדים בבית, המקהלות והרביעיה נכנסו להקלטות במצלול. בימים הקרובים יתקיים סשן של בחירות סאונדים סופיות וריאמפינג לקלידים וגיטרה. נועה תכנס להקלטות שירה בלפיד ותוך כדי זה נסיים גיטרות. שיר אחד יכיל עיבוד תזמורת מתוכנת. בסוף יתקיים עוד סשן אחרון של העלאות ופוסט ואז מיקס.

8. היות וההקלטות כבר בעיצומן, ספרו לנו כיצד חילקתם את התהליך.

יואב: דבר ראשון תופים. מבחינת גיטרות, מכיוון שהלכנו על הקלטות בבית עם קמפר ועקב שינויים לא צפויים בגזרת הקלטות הבס, זה לוקח קצת יותר זמן מהצפוי אז לקחנו את סדר השירים המוקלט לפי צורך של שאר המשתתפים. מקליטים קודם שירים שהמקהלה שרה בהם, אחר כך שירים שהרביעייה מנגנת בהם, אחר כך שירים שאמורים להיות בהם זמר אורח כדי שיוכל להתאמן.

9. ציוד! מה היה לנו באלבום הקודם ולמה אנחנו מצפים בחדש?

ינאי: ההבדל העיקרי זה בגזרת הגיטרות שמוקלטות דרך קמפר ולא דרך מגבר. חוץ מזה כל ההבדלים הקטנים-גדולים שנובעים מאולפן אחר, טכנאי אחר, קלידן אחר וסתם פדאל חדש לבס שלא היה לי אז.

ונעבור לשאלות ״גנריות״:

10. מה מבחינתכם, למרות שכבר נגענו בזה, תפקידו של המפיק?

יואב: איך שאני רואה את זה, למרות שבעניין הזה אני דווקא לא הכי מנוסה – כי בתור סשניסט אני נפגש עם המפיק בעיקר בשלב הפרי פרודקשן ובהקלטות התופים ואז פשוט התהליך נעלם ממני עד שאני שומע את התוצאה הסופית, וכנגן בלהקות, תמיד ניגנתי בלהקות שהולכות על הפקה עצמית – התפקיד של מפיק הוא להבין מה הלהקה רוצה שיצא בסוף ולכוון אותה באמצעות הידע והנסיון שלו לכיוון הזה בבחירות שלהם באולפן. לדוגמא, רוב הסיכויים שמפיק שהקליט כבר כמה וכמה אלבומים בז’אנרים שונים ובמיוחד בז’אנר הספציפי שהלהקה מנגנת, ועשה מיקסים לאלבומים ידע יותר טוב איך לכוון את הסאונד מראש בשביל להגיע לתוצאה הרצויה. מעבר לזה, הוא מעין מפקח כללי של כל התהליך והוא עוד אוזן מיומנת שבודקת את הדברים אבל לא מנקודת מבט של נגן, שהרבה פעמים הולכת כמעט רק למקום של – איך יצא התפקיד שלי. המפיק בודק האם הדברים עובדים ביחד, ובשביל נגנים לעבוד ככה צריך הרבה בגרות.

11. תארו לנו את הקלטת התופים המושלמת מבחינתכם.

יואב: כרגע, עד שאכיר משהו טוב יותר, הקלטת התופים המושלמת מבחינתי היא ללכת לבארדו עם יונתן קוסוב. הייתי שמח להתנסות בסטים שונים מהסטים שלי, הקלטתי איתו כבר כמה וכמה פעמים ובא לי משהו חדש.

12. הקלטות בס, מתי איך ולמה?

ינאי: אחרי הקלטות תופים (לא מצאנו סיבה לחרוג מהנורמה). הקלטתי דרך הקמפר של ידין כאשר הבורד שלי עם הסאנסאמפ (וקומפרסור) יושב בלופ אפקטים שלו והסאנסאמפ שולח פארלל לאגילר שלי. קיבלנו שלושה סורסים שאחד מהם דיירקט נייטרלי לחלוטין שאפשר לעשות לו ריאמפ.

13. הקלטת/הפקת שירה – מה זה אומר מבחינתכם? מה המקום/מצב האידיאלי ומתי ואיך ניגשים להפקה?

נועה: שאלה שאני שואלת את עצמי שוב ושוב, בערך מאז ומתמיד, ולא בטוחה שעדיין מצאתי לה תשובה. שירה זה כלי שלגמרי תלוי במצב של הגוף והנפש ברגע נתון, אף ביצוע לא דומה לקודמו, ולכן כשמדובר בהקלטות אין ממש ברירה – מה שעושים באותו הרגע זה מה שיש, זה מה שמוקלט לנצח. מפחיד לגמרי! לא? אז זהו. אני חושבת שבמקום לפחד, אפשר פשוט לקבל את זה כעובדה. כלומר פשוט כמו בכל זמזום במקלחת, בכל חזרה, בכל הופעה ובכל הקלטה – לתת ביצוע שעוד לא נתתי. לכן המקום, הזמן והמצב האידאלים לא ממש משחקים פה תפקיד. :)
 הדבר שהכי חשוב לי לדאוג לו זה אנרגיות חיוביות בזמן ההקלטה. זה בדרך כלל אומר לדעת את מי להביא איתי לאולפן כשאני מקליטה.

14. מה זה המיקס המושלם מבחינתכם ומה אתם מצפים מהטכנאי? (ברמה הטכנית והבין-אישית).

ינאי: המיקס יבוצע ע”י יונתן ברק שכבר מכיר את המוזיקה די לעומק מהסשנים של ההקלטות, בנוסף כל אחד מאיתנו מכיר את המוזיקה ממש טוב מזווית מסוימת ודי טוב מעוד כמה זוויות וביחד זה מכסה את כל האינפורמציה שאנחנו רוצים שתעבור אז אם לאף אחד מאיתנו לא יהיו תלונות כנראה המיקס טוב 😛

15. שאלה קשה – מתי אתם ״יודעים״ שהמיקס מוכן – או ליתר דיוק – שיש לכם אלבום?

יואב: אני מניח שגם אתה מרגיש שאי אפשר כמעט אף פעם להיות מרוצים 100 אחוז מפרויקטים שעושים.
ובפרויקט גדול וחשוב כמו אלבום בכורה ובמיוחד בפרויקט גרנדיוזי כמו שהחלטנו לקחת על עצמנו אני יודע מראש שאני לא אהיה מרוצה עד הגג, בפרט שאנחנו עובדים בתקציב שהוא נחשב זעום לסדר גודל של אלבום כזה. אז כמו שינאי אמר קודם, נעשה פינג פונג עם יונתן וכשההערות תתחלנה להיות לגבי דברים שרק חברי הלהקה ישימו לב אליהם אבל סביר להניח שאף אדם אחר זה לא ישנה לו, לא תהיינה ממש תלונות והדדליין יאחר כבר בחודשיים – אז אני אדע שהגיע הזמן – וזה האלבום שיש לי. 
אני מניח שכשאעצום עיניים ואקשיב למיקס ופשוט אהנה כמעט מכל רגע, אדע שזה מוכן.

לא נגענו בלייב וכבר הגענו ל-15 שאלות…

16. ספרו לנו כמה מתוך האלבום מתורגם ללייב, מה-איך ולמה?

ינאי: הכל! זו להקת מטאל ואנחנו כותבים מוזיקה כדי שתנוגן ולא כדי שיופק אלבום.

17. לסיכום, מה המסר שהייתם רוצים להעביר ללהקות/אומנים ומפיקים מתחילים?

יואב: תהיו סקרנים. לגבי הכלי שלכם, לגבי סאונדים, לגבי מוזיקה.
תקשיבו לבעלי מקצוע בתחום המוזיקה, סאונדמנים בלייב, סאונדמנים באולפן, מוזיקאים עם יותר ותק וניסיון. תמיד תחשבו שאפשר לשפר, אף פעם לא לחשוב – אנחנו יודעים כבר מה צריך לעשות וזה מספיק לנו. תשאפו לגדולה. להיות נגן יותר טוב, מפיק יותר טוב, להבין יותר בציוד, להרחיב אופקים. ובכלל משהו שמאוד חשוב היום – תדעו לעשות דברים לבד. עריכות, וידאויים, סאונד, הקמה של במה, גרפיקה. להקה היום בשביל לקדם את עצמה יחסית מהר חייבת או להיות חברת הפקות קטנה או לשים המון כסף. ועדיף ללמוד לעשות דברים מאשר להוציא כסף ולבסס את חוסר הידע שלך – זה הפסד כפול.
נועה: הקיפו את עצמכם בצוות של חרוצים, שאפתניים, ומלאי מוטיבציה. הדרך לשם לא פשוטה, אבל כשמגיעים לשם – השלם גדול מסכום חלקיו. זו בעיני הדרך לגדול, להתפתח ולכבוש מטרות שנמצאות אפילו מעבר למה שחלמתם.

המון תודה לסקארדאסט הנפלאים וכמובן לכם ואם אהבתם – אנא שתפו.

שלכם,
יואב אפרון

This post is also available in: heHebrew