תקציר:

את ג׳ק הקנאי (Jack The Envious) והחבר׳ה המקסימים שמאחוריו הכרתי לפני שנתיים כמעט. נפגשנו, הפקנו שיר ביחד והשלישייה החמודה הזו נשארה איתי מאז. לקחתי את השלישייה (עכשיו רביעייה) לראיון קצר טרום יציאת אלבומם (איפי) השני.

1. אז Jack The Envious, מי אתם ומה אתם עושים?


אז אנחנו בעצם להקת פוסט-הארדקור, שבגדול זה רק קיטלוג. אנחנו משלבים המון אלמנטים של פאנק כמו SUM 41 עם אלמנטים ממוסיקה יותר כבדה (ברייקים, סקרימים וכו), אנחנו ארבעה חברה: ניר (שירה והפקה), גיא (גיטרות ועריכות וידאו), צ’אק (בס וכל מה שקשור לצילום, פוטושופ וכו) וכמובן המתופף החדש שלנו ג’יימס (מאנגליה)

2. לפני שנדבר על האלבום הבא בואו נחזור אחורה, ספרו לנו במה שונה התהליך הפעם מהאלבום הקודם? כיצד התפתחתם והשתניתם. מה הבנתם, למדתם והפנתם וכיצד המעבר לאנגליה תרם לתהליך (אם תרם)?

התחלנו לעבוד האלבום הראשון לפני שכולם השתחררו. לא באמת הבנו מה אנחנו רוצים מעצמינו באותה התקופה, המון מהאחידות בסאונד הגיעה מהעבודה שלנו עם חבר טוב בשם עידו פולג שעזר לנו לגבש את התוצר הסופי ולהוציא את השירים בדרך שנשמעה לנו הכי טוב.
מאז יצרנו סוג של תבנית שמשקפת את הסאונד של ג’ק לדעתנו ועם הזמן כמובן שכתבתנו עוד שירים והמשכנו בדרך שהתחלנו לסלול לעצמינו.
אחד הדברים שמאוד השתנו אצלנו ומצד שני אחד תמיד היו שם היה כשהחלטנו לעשות דברים יותר DIY. אני חושב שמעבר לשיקול הכלכלי (שכמובן היה מאוד חשוב), היה קשה לנו לקבל שדברים לא בידיים שלנו, בין אם זה קטע בשיר שהיית חייב לשנות אבל זה יקח שבוע כי אין עם מי לדבר או כל דבר אחר ולאט לאט התחלנו להתמקצע בעצמינו וחסכנו את הגוף השלישי שיעכב אותנו.
 אנחנו עושים הכל לפי הסטנדרטים והדדליינים שאנחנו מקציבים לעצמינו.
מהאספקט של יצירת האלבום החדש, המעבר לאנגליה בעיקר נתן לנו את הזמן החופשי הזה ליצור ולשבת על כל דבר קטן עד שקיבלנו מה שרצינו לקבל, מעבר לזה, הוא נתן לנו זמן ללמוד דברים חדשים בין אם זה שיטות חדשות להפקה או אפילו שגיא (הגיטריסט) ישב ולמד לעשות קליפ ליריקה בעצמו, התוצאות מדברות בשם עצמן בסופו של דבר.

3. ונעבור לאלבום הבא/חדש. ספרו לנו כיצד ניגשתם לכתיבת החומרים (מי כותב, איך ומה הדינמיקה בשלב הכתיבה) או במשפט אחד – תארו לנו את תהליך הכתיבה 😉

התהליך דינמי, והוא מאוד שונה משיר לשיר, באלבום הזה היו לנו 2 שירים שכבר נכתבו בארץ, כל אחד בתקופה שונה.
אבל לרוב יש כבר רעיון כללי מאוד ברור שמישהו מביא ומשם כל אחד נותן את האינפוט שלו לגבי איך שהוא רואה את התוצר הסופי עד שכולם נפגשים בעמק השווה.

שירים מסוימים התחילו כקובץ גיטר פרו של בית פזמון, אחרים התחילו רק ממלודיה פשוטה.. מאוד קשה לשים את האצבע על דרך עבודה ספציפית אבל משהו שעשינו שונה בתהליך שהיה מאוד מהנה היה לקחת משהו לא גמור וכבר להכניס אותו לתוכנת הקלטה, בעצם ליצור תוך כדי הקלטה, זה היה מאוד שונה ממה שעשינו עד היום אבל היה לזה גם משהו מאוד משחרר.

4. עד כמה ירדתם לפרטים הקטנים (מעברי תופים, סאונדים, הפקה בסיסית) בפרה פרודקשן של השירים?

אנחנו תמיד יורדים לרזולוציות הקטנות, זה בא בשלבים, בהתחלה יש את הכיוון הבסיסי, בס תופים ואז הריטם ואתה כבר חצי דרך לראות את התמונה המלאה. משם הלידים של הגיטרות וההפקה יכולה מאוד לשנות את הצורה והוייב שהשיר הולך לשדר. ואנחנו לא מתביישים לחזור ולשנות שוב ושוב עד שהכל נשמע בדיוק כמו שאנחנו רוצים שזה ישמע. אני חושב שיש המון הפקה בEP הזה, לא פחות מהקודם שהוצאנו וזה יושב ממש מגניב עם כל האלמנטים האחרים בשירים שלנו.

5. אוקיי, אז עכשיו מקליטים. ניר, כמפיק האלבום (איפי) ספר לנו על הסטאפ שבחרת להקלטות ומה היו השיקולים להחלטה.

בגדול אני יכול להצטייר פה או כגיבור או כמנוול, אבל בכל מקרה כל הסטאפ שלי מורכב רק ממה שאני "באמת צריך".
אני משתמש במחשב נייד שקניתי ב”Audio Lab" בהתאמה אישית(אנשים מדהימים ושירות מדהים!),
כרטיס קולScarlett 18i8 עם רשיון PRO TOOLS חוקי וכמובן אוזניות Audio Technica. 
ציפתם לעוד? אז אין עוד. כשאתה טס לחו"ל עם תקציב מסויים שחסכת מראש כל הוצאה עוברת 10 וועדות בראש שלך, ואתה צריך להשתמש רק בדברים שאתה בטוח שאתה צריך, כי בסוף היום התוצר הסופי קובע, ולא מה השתמשת כדי להגיע אליו.

6. ריאמפ או לייב ולמה?

קמפר. גיא אומר שאתה יודע למה.

7. בוא נדבר טיפה על סאונד בס וגיטרות. הרחב לנו על הכלים בהם השתמשת, מתי, איך ולמה (כלומר, האם סאונד גיטרות כבר היה בפרה פרודקשן).

אז ככה, לסאונד גיטרות הגענו מוכנים עם דברים שהכנו מראש אבל עם התהליך זה גם היה נסיון ותהיה, ועכשיו, 4 חודשים אחרי זה עולם אחר מבחינתנו אבל אנחנו ממש יודעים כבר לאיזה סאונד אנחנו מכוונים.
לגבי בס, אנחנו משתמשים בDI ואני אישית אוהב לחצות את הסיגנל לHIGH וLOW ולעבוד על כל אחד מהם בנפרד, היא לרוב תשמע מאוד קראנצית אבל זה לא יפחית מlow end שלה שזה מה שהכי חשוב בתכלס.

8. ספרו לנו על הקלטות השירה. הלוקיישן, המיקרופון ובעצם כל מה שהיה לכם חשוב (בייחוד לך ניר כסולן-מפיק) טרום ובמהלך ההקלטות.

ואוו, הקלטות שירה זה סיוט, גם בתור מפיק וגם בתור סולן..אני מאוד אוהב את המיקרופון שלי, ואני בדרך כלל מקליט בחלל יחסית פתוח, אבל בשורה התחתונה מסתדרים עם מה שיש, בחודש הראשון היינו בדירת סטודיו והעברתי את המחשב לכיריים של המטבח, והקלטתי משם כי זה היה המקום היחידי שלא שמעו את הרעשים מהרחוב שמתחת לדירה.
אני חושב שמה שהיה לי חשוב בסופו של דבר זה טייקים טובים. זה קשה לרצות את עצמך כמפיק אבל לא היה עוד תוצר סופי שלא הייתי שלם איתו.

9. עוד כמה מילים על ההפקה לפני שניגש למיקס?

רק חשוב לי לציין שתמיד כיף לנסות דברים חדשים כשזה מגיע להפקה, ככה מתפתחים הכי הרבה לדעתי, אתה משחק עם משהו פה, זורק משהו שם ובסוף אתה יוצר לעצמך דפוס חדש, זה הכל תלוי כמה אתה מוכן להיות יצירתי וכמה אתה מוכן לשבור את הראש בשביל זה.

10. אז גם כאן, ניר (שירה) הוא גם טכנאי המיקס.
 דוד, כשזה מגיע למפיק שהוא גם עושה מיקס, אנחנו מתחלקים לשניים: אלה שמתחילים למקסס על הוואן (אחרי עריכות כמובן) ואלה שמחכים שהכל יהיה מוקלט ומוכן. איפה אתה עומד ולמה?

אני ממקסס על הוואן, כמה שיותר מהר יותר טוב, אני אוהב לעבוד עם דברים מוכנים, אני לא אוהב שדברים לא יושבים לי באוזן אז זה תמיד מלחמה של מיקס עד שאתה מסיים, אבל אני לא יכול לדמיין את עצמי שומר הכל לסוף.
מה שכן דברים שאי אפשר להתעלם מהם זה אוטומציות שחייבות להיות בסוף, וכמובן לתת לאוזן לנוח בסוף התהליך כדי שהמיקס הסופי לא יהיה תוצר של משהו שהאוזן שלך התרגלה אליו.

11. תאר לנו את תהליך המיקס, למה ניגשת קודם? מה היה הכי חשוב לך בסאונד תופים ואם אפשר כיצד הגעת לזה. ספר לנו על המיקס עצמו, אם אפשר 🙂

אני חושב פה דווקא צריך להתחיל מאיך התחלתי.
כקניתי כרטיס קול בתיכון לא ידעתי כלום על פרו טולז או על למידה דרך האינטרנט, אני חושב שפשוט הייתי מתנסה בזה, כמו צעצוע, לומד כל פעם דברים חדשים וטריקים מחברים שכבר ידעו יותר
אחרי הצבא התחלנו לעבוד עם אנשים שמבינים המון ומכל אחד לקחתי קצת מידע לעצמי, גם יוטיוב עזר המון ברגע שהחלטתי לשבת וללמוד.
מכאן יצרתי לעצמי סוג של טאמפלט בסיסי לפרוייקט שאני יודע שהוא נקודת התחלה מאוד נוחה בשבילי, פשוט לקחתי פרוייקט גמור, מחקתי הכל והשארתי את הערוצים כבסיס.
מה שמגניב זה שעם השיפור שלי כמפיק אני גם תמיד עובר לטאמפלט חדש, זה לא חוסך לי את המיקס אבל  כן שם אותי בנקודת התחלה ממש מתקדמת ומשם אני נותן נגיעות לפי השמיעה והדינמיקה של השיר.
בסאונד תופים חשוב לי מאוד שהמערכת תרגיש Bigger Than Life אבל בלי לאבד יותר מדי מהאנושיות שלה, זה מתחיל בכתיבה של התפקידים לאיך שאתה גורם להם להישמע ואני חושב שדוגמא ממש טובה היא הסאונד תופים של Our Last Night בהפקות העצמאיות שלהם.

12. מתי הרגשתם שהמיקס מוכן ואפשר לשלוח למאסטר?

קודם אני מגיע לאיזושהי ורסיה סופית מבחינתי, שאר החברה נותנים שמיעה משלהם, גיא לרוב יחזיר לי מגילה של דברים לשנות ואני אעשה כמיטב יכולתי, בסוף שכולם מהנהנים באישור אנחנו שולחים את השיר למאסטר.
סתם עובדה מעניינת, מיקס שכולנו העברנו לאחד מהשירים באלבום לפני כמה חודשים עבר השבוע מיקס מחדש כי שמעתי את הפערים במיקס בינו לבין העבודות החדשות, זה רק מראה שזה תהליך שלא נגמר!

13. לפני שנעבור לשאלות הגנריות, עוד כמה מילים על ההפקה/סאונד/מיקס שאולי שכחתי לשאול?

אני לא יודע לגבי לשאול, אבל אם מישהו קורא את זה ותוהה איך משתפרים, עכשיו אני יודע לומר שזה אך ורק מלשבת וליצור כמה שיותר, תמיד משתפרים מפרוייקט לפרוייקט. סתם food for thought.

14. מה מבחינתכם, תפקידו של המפיק?

מפיק הוא חבר להקה כמו כל אחד מהנגנים, רק שהדעה שלו לרוב אמורה לשקול יותר, הוא לפעמים רואה את התמונה השלמה לפני שצליל אחד יצא מהגיטרה וגם ברוב המקרים יש לו אוזן חיצונית למה שהלהקה מביאה לשולחן.
התפקיד של המפיק בגדול זה לקחת את התמצית של הלהקה ולהפוך את זה לדבר הכי טוב שהם יכלו להפיק ממנו.
דוגמא מצוינת למשל אפשר למצוא אצל בלינק 182 שהמון קרדיט להצלחה שלהם אפשר לתת למפיק שלהם Jerry Finn (זכרונו לברכה) שאפילו הם כינו כ"החבר הרביעי בלהקה"
אחרי שהוא נפתר בלינק ניסו להפיק אלבום לבד ופחות הלך להם, אבל אז הם חברו לעוד מפיק מצוין, John   Feldman ואין מה לעשות, שומעים את ההבדל משמעותית.
(גיא לא עומד מאחורי הדוגמא או כל דבר שקשור לבלינק 182)

15. איפה אתם רואים את עצמכם עוד שנה?

בתקווה, ממשיכים כמו שאנחנו עכשיו, רק עם הרבה יותר אנשים שתומכים בפרוייקט! זה ללא ספק מקור להמון מוטיבציה (לא שחסר!)

16. כלהקה שיצאה החוצה עם מטרה ברורה, המון מוטיבציה וכוח, מה תרצו לייעץ ולספר לחבר׳ה שעדיין כאן בארץ?

אין דרך נכונה, גם אף אחד לא יודע אם מה שאנחנו עושים זה הדבר הנכון, כנראה שנדע רק בדיעבד.
אבל אני חושב שהדבר הכי נכון לקחת מכל זה הוא לעשות מה שמרגיש לך נכון, ואם את עושה משהו בחיים, אז תעשה אותו עד הסוף.
ודבר אחרון: תקראו, תלמדו, תמשיכו להתמקצע ולהיות הכי טובים במה שאתם עושים כי אין קיצורי דרך בחיים וכנראה ברוב המקרים לא יהיה מישהו שיעשה את העבודה בשבילכם, אז הכי טוב שזה יגיע ממכם.

המון תודה ל- Jack The Envious. מוזמנים לעקוב אחרים בפייסבוק ויוטיוב וכמובן תודה לכם אנשים יקרים! 🙂

שאלות, טענות ובקשות נא לשלוח ל- contact@sw5b6s7gi.de-02.live-paas.net
שלכם, יואב אפרון

[vcfe_comments number_of_posts="5" order_by="time"]

This post is also available in: enאנגלית